"הכתובת הייתה על הקיר"/ סהר ניסים, ניב ליבוביץ' ודניאל מיטלר

 

התקופה בה אנו נמצאים היא תקופה היסטורית. אחת לכמה עשרות או מאות שנים תוקפת מגפה את האנושות, ואנו נאלצים להתמודד איתה ועם המציאות שהשתנתה בתחומים רבים. לכן רק טבעי שהפקות יא' יעסקו גם הן בנושא "בזמן מגפה". 

כאשר ניגשנו לנושא חיפשנו קודם כל את האלמנטים שמעניינים אותנו לחקור וליצור בהשראתם.

בעקבות דיון שעלה בקבוצה בחרנו להתמקד במסכות, אך לא רק במסכות רופאים אלא לגעת בכל הקונספט של "מסכה"- מסכות מצעד, מסכות מתקופות שונות, מסכות קרנבל, תיאטרון ועוד. בגלל אילוצי הקורונה היה לנו ברור שצריך להיות מדובר בפרויקט שיתאפשר לעבוד עליו מרחוק, וחייבת להיות חלוקת עבודה ברורה כך שבסופו של דבר המציאות שנכפתה עלינו לא תפגע ביעילות ואיכות העבודה. בסיעור המוחות הראשון של הקבוצה עלה רעיון הכנת כרזות. הרעיון נועד לשלב מגוון מסכות, מתחומים ותקופות שונות, תוך התייחסות להשפעות החברתיות והתרבותיות של מגפת הקורונה על חיינו- כפי שהשפיעה על בחירת נושא העבודה ואופן העבודה.

 כל אחת מאיתנו עבדה בנפרד על מספר כרזות תוך התייעצות על התוכן והניואנסים הקטנים בכרזה עם שאר חברות הקבוצה.  העבודה האינדיבידואלית נתנה מקום לביטוי של כל אחת והתייחסות אישית לנושאים בהם בחרה לעסוק. הכרזות לקחו כל אחת להתמודדות שונה כמו מפגש עם אומנות דיגיטלית והבאת הרעיון לכדי ביצוע, והעבודה הייתה כרוכה בהרבה ניסיון וטעיה, שמכל טעות צמחנו וגדלנו לתוך הפרויקט. 

התהליך עצמו היה מאתגר, מכיוון שעל מנת ליצור בכרזות עניין ונפח היה צורך במשהו שיגרום להן לבלוט מכל כרזה אחרת שאדם עשוי לפגוש ברחוב. בסופו של דבר בחרנו לשלב בין חומרים פיזיים כמו- צבעי מים ואקריליק, גזרי עיתונים קרטונים ועוד, לבין עיצובים דיגיטליים ש"מתאימים" לקטגוריה של כרזות. את הכרזות שלחנו לבית הדפוס, וכשהן חזרו והתחלנו למקם אותן הבנו שלא רק הכרזות צריכות טיפול שמשלב חומרים, אלא שגם הקיר זקוק לשילוב מסוג זה. התוצר הסופי יצא שונה ממה שתיכננו ולכל אורך תהליך העבודה הוא עבר חידוד, העמקה והתבגרות בגישה שלנו כלפי הנושא. חווית ההפקה הייתה מעניינת ומתגמלת, והרווח שלנו היה כפול: מצד אחד זכינו לעבוד בצוות ולהיחשף לתהליכי חשיבה וביצוע שונים, אף על פי שיצירת אומנות בדרך כלל הינה חוויה אישית, ומצד שני לכל אחת היה מקום משמעותי לבטא את עצמה.